סדנת שפת הגוף מה עושים עם הידיים כאשר שותקים?
אנו שותקים כאשר אנו ממתינים לשקט, בתחילת הפרזנטציה או במהלך אינטראקציה, אנו שותקים כאשר אנו מקשיבים לשאלה או להתייחסות ואנו שותקים תוך כדי דיבור, לשנייה או שתיים, כדי לנשום, כדי להדגיש את המסר. רוב האנשים אינם מודעים כלל לידיים שלהם במצבים אלה ולכן הם משלבים ידיים, מכניסים ידיים לכיסים, אוחזים יד ביד בכל מני צורות ואופנים, נופלים לכל מני מלכודות בדרך כלל בשעת השתיקה המציגים משדרים חוסר נוחות, חוסר ביטחון, חוסר סבלנות.
מה עושים? אני מציע להשתמש בתנוחת “הצריח” – זו התנוחה שבתמונה בראש עמוד זה.
התנוחה משדרת בטחון. שליטה. מיקוד בקהל. סמכותיות. רצינות. הקשבה. מנהיגות. עוצמה. תנועת “הצריח” מסייעת לעבודת הידיים. כאשר עמידת המוצא היא תנוחת “הצריח”, התנוחה ממנה הידיים יוצאות אל התנועות וחוזרות אליה לאחר התנועות, תנועות הידיים הופכות להיות עשירות ומגונות יותר. הן גם הופכות להיות מובחנות יותר. ברורות יותר.
אני זוכר שהעברתי הרצאה על שפת גוף בחברת קוקה-קולה, לקבוצת מנהלים בכירה, אחת המנהלות קראה לעברי, לאחר שהדגמתי את “הצריח”: “עופר, זה לא מתאים. אני מקבלת שצריך לעבוד עם הידיים ואת כל מה שאמרת. אבל “הצריח”, זו תנועה גברית! היא לא מתאימה לנשים! היא לא מתאימה לי!”
“את יודעת”, עניתי לה: “זה מעניין שדווקא את אומרת את זה. ראיתי אותך בתרגול הראשון שבצעת הבוקר. היה זה עם תחילת הסדנה ולפני שאמרתי מילה לגבי שפת הגוף בכלל ותנוחת “הצריח” בפרט. ואת…עמידת המוצא שלך הייתה “הצריח”! נראית מרשימה, מלאת בטחון. שאלתי את עצמי מהיכן את מכירה את התנוחה, או שאולי את עושה אותה באופן טבעי ולא מודע”.
“מה פתאום! לא יכול להיות”, ענתה.
למזלי, התרגול צולם. בהפסקה הבאה היא צפתה בתרגול שלה, לקראת ביצוע התרגול השני של אחרי הצהרים. היא נכנסה דקה אחרי שכולנו כבר היינו בחדר, מוכנים להתחיל. נכנסה וקראה לעבר כולם בהתלהבות: “איזה יופי! ראיתי עכשיו את התרגול שלי מהבוקר. איך “הצריח” “יושב” עלי יפה! איך אני עושה אותו בטבעיות!”
לימים היא התקשרה אלי ואמרה: “תשמע: אין כמו ‘הצריח’. כל כך נוח לי עם התנוחה, היא כל כך מסייעת לי להביא את עצמי לידי ביטוי בהצלחה..”
רוב האנשים אינם מביאים את עצמם לידי ביטוי באופן מיטבי. לא כיוון שאינם מסוגלים, אלא משתי סיבות מרכזיות. האחת: הם לא מכירים את כל הכלים שעומדים לרשותם. שנית: הם לא מודעים לעצמם. אנו לא מודעים לאופן בו אנו מפעילים את הידיים, עומדים, עד כמה אנו באמת מסתכלים לקהל בעיניים. שפת הגוף, או התקשורת הבלתי מילולית, עובדת במידה רבה על התת מודע. ישנן תנועות וקולות שרוב האנשים מפרשים אותן בצורה זהה, גם אם זו לא הייתה הכוונה של המציג. כך אנו פעמים רבות משדרים חולשה במקום עוצמה, סגירות במקום פתיחות, חוסר בטחון במקום בטחון, או אגרסיביות ויוהרה במקום עוצמה ותקשורתיות.
בהרצאה אנו בוחנים ולומדים את הכלים שעומדים לרשותנו, על מנת להביא את עצמינו לידי ביטוי באופן מיטבי ובעוצמה. קיימת סדנה בנושא.